Le texte Le vocabulaire Les révisions
Me'ilah
Daf 19a
– עֵד שֶׁיֵּצֵא מִן הַקֹּדֶשׁ לַחוֹל.
Traduction
a non-priest who partakes of teruma is not liable until the teruma leaves from the domain of the sacred to the domain of the non-sacred, as one who partakes of teruma becomes its owner, the same should apply to misuse.
Rachi non traduit
עד שיצא מן ההקדש לחול. לפי שכשאוכל את התרומה הוא מוציאה לחולין. מנין המוציא מקדש לקדש כגון שלקח ממעות הקדש וקנה מהן קיני זבין וקיני יולדות או ששקל מהן שקלו שהוא חייב לשקול לתרומת הלשכה או שהביא חטאתו ואשמו מן הקדש דהיינו מקדש לקדש וכיון שהביא לעזרה מעל דברי ר''ש דקסבר דמאן דמיחייב חטאת או אשם לעולם הוא חייב באחריותו עד שיביאנו לעזרה וכיון שהביאו נפטר מאחריותו אף האי נמי דמוציא מקדש לקדש כיון שהביאו לעזרה יצא ידי חובתו ידי אחריות ומעל:
מִן הַקֹּדֶשׁ לַקֹּדֶשׁ, כְּגוֹן: לָקַח קִינֵּי זָבִים, וְקִינֵּי זָבוֹת, וְקִינֵּי יוֹלְדוֹת,
Traduction
But in fact one is also liable for misuse if he moves an item from the domain of the sacred to the domain of the sacred for another purpose, such as if he spent funds from the Temple treasury and acquired bird nests, i.e., pairs of birds, pigeons or doves, for zavim (see Leviticus 15:13–15), or the bird nests for zavot (see Leviticus 15:28–30), or the bird nests for women after childbirth (see Leviticus 12:6–8). Although the individual is using the money of the Temple treasury for a sacred purpose, nevertheless, since these obligatory offerings should be purchased with private funds, he commits misuse by deriving personal benefit from sacred funds.
וְשָׁקַל שִׁקְלוֹ, וְהֵבִיא חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ מִן הַהֶקְדֵּשׁ – כֵּיוָן שֶׁהוֹצִיא – מָעַל, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּזְרוֹק הַדָּם. מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ''תִּמְעֹל מַעַל'' – מִכָּל מָקוֹם.
Traduction
And similarly, with regard to one who contributed his shekel, or brought his sin offering or his guilt offering from consecrated property, once he spends the funds he has committed misuse. This is the statement of Rabbi Shimon. Rabbi Yehuda says: He is not liable until the priest sprinkles the blood of the offerings, through which he achieves atonement, at which point he has derived his benefit from the consecrated property. The baraita returns to its question: From where is it derived that such use is also categorized as misuse? The verse states: ''If anyone commits a misuse.'' The inclusive language of the verse teaches that he is liable in any case.
Rachi non traduit
ורבי יהודה. סבר לעולם הוא חייב באחריותו עד שיזרוק הדם. אף הכא נמי כיון שנזרק הדם ויצא ידי אחריות חובתו מעל דכיון דיצא בו ידי חובתו כמו שהוציאו לחולין דמי. ומנין דמעל לר''ש כדאית ליה ולר' יהודה כדאית ליה ת''ל תמעול מעל ריבה:
אָמַר מָר: ''נֶפֶשׁ'' – אֶחָד הַיָּחִיד וְאֶחָד הַנָּשִׂיא וְאֶחָד הַמָּשׁוּחַ בַּמַּשְׁמָע. שֶׁיָּכוֹל, מַאי? פְּשִׁיטָא, ''נֶפֶשׁ'' כְּתִיב!
Traduction
The Gemara analyzes the beginning of the baraita. The Master said above: The verse states: ''If anyone commits a misuse'' (Leviticus 5:15). All people are included in this halakha, whether the guilty person is the common individual, and whether he is the king, and whether he is the anointed High Priest. The Gemara asks: What else might one have thought? It is obvious that the king and the High Priest are included, as it is written: ''Anyone.''
Rachi non traduit
שיכול מאי. כלומר מה הוה ס''ד למעט נשיא או משוח ממעילה פשיטא דכולן חייבין דנפש כתיב ונפש משמע בין יחיד בין נשיא ומשוח:
מַהוּ דְּתֵימָא, אָמַר רַחֲמָנָא ''וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר'', וְהַאי לָאו ''זָר'' הוּא, דְּהָא אִימְּשַׁח בְּגַוֵּויהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara explains that the statement of the baraita is necessary, lest you say that these individuals are excluded from the halakha of misuse because the Merciful One states with regard to the anointing oil: ''Or whosoever puts any of it upon a stranger, he shall be cut off from his people'' (Exodus 30:33). And with regard to the anointing oil, this distinguished person, i.e., the High Priest or the king, is not considered a ''stranger,'' as he is anointed with it. Therefore, the baraita teaches us that even a High Priest and a king are included in the prohibition of misuse.
Rachi non traduit
מהו דתימא אמר רחמנא. גבי שמן המשחה ואשר יתן ממנו על זר והאי משוח לאו זר הוא דהא אימשח בגוויה סד''א דלא הוי בכלל מעילה קמ''ל דנפש דמשיח נמי הוי בכלל מעילה:
וְאַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לְסוֹטָה, וְלַעֲבוֹדָה זָרָה, וְלִתְרוּמָה. לְסוֹטָה, דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא פָּגַם, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי, נָתְנָה טַבַּעַת בְּיָדָהּ – מָעֲלָה.
Traduction
§ The Gemara summarizes the derivations with regard to the halakha of misuse. The Merciful One compared the halakha of misuse to the case of a sota, and to idol worship, and to teruma, in order to teach several basic principles. Misuse is compared to a sota, in the verse: ''If any man’s wife goes aside, and acts unfaithfully against him'' (Numbers 5:12), as here one is liable for committing adultery even though the adulteress did not damage her body through her actions. With regard to consecrated property as well, even without causing damage, as in the case in which a woman placed a consecrated gold ring on her hand, i.e., her finger, she has thereby become liable for misuse.
Rachi non traduit
אקשיה רחמנא. כלומר אמרינן לעיל דאקשיה רחמנא למעילה לסוטה ולעבודת כוכבים כדאמרינן לעיל והיכי דמי אקשיה לסוטה דכי היכי דסוטה אע''ג דלא פגמה מעל דסוטה פגומה ועומדת היא דאינה נוהגת אלא בבעולה כדכתיב מבלעדי אישך ואמרינן (סוטה דף כד:) שקדמה בעילת הבעל לבועל והיינו בעולה ואפ''ה כתיב ומעלה בו מעל:
גבי הקדש נמי אם נתנה טבעת בידה. אע''ג דלא פגמתו מעלה:
כִּי אַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּעַד דְּאִית בַּהּ שִׁינּוּי, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי, עַד דְּבִיקַּע בְּקַרְדּוֹם, וְיִפְגֹּם וּפָגוּם.
Traduction
When the Merciful One compared misuse to idol worship, in the verse: ''And they broke faith with the God of their fathers'' (I Chronicles 5:25), this teaches that one is not liable for idol worship until there is a change effected by his act, as the idolater changes his worship of God for worship of idols. With regard to consecrated property as well, if the item is susceptible to damage, a person does not become liable for misuse until the act of misuse changes the item from being available for use for sacred purposes to being available for use only for non-sacred purposes, as in a case where he chops non-sacred wood with a consecrated ax and concurrently damages the ax, as the consecrated property is thereby damaged.
Rachi non traduit
אקשיה רחמנא לעבודת כוכבים דעד דאית ביה שינוי. שמשנה עצמו משכינה לעבודת כוכבים גבי הקדש נמי עד דביקע בקרדום עצי חולין דשינה ממלאכת קדש למלאכת חול לא מעל עד דביקע דפגמה:
אַקְּשַׁהּ רַחֲמָנָא לִתְרוּמָה: מָה תְּרוּמָה, ''כִּי יֹאכַל'' – פְּרָט לְמַזִּיק, גַּבֵּי הֶקְדֵּשׁ נָמֵי – כֹּל דְּבַר אֲכִילָה, כִּי מַזֵּיק לֵיהּ – פָּטוּר.
Traduction
Finally, the Merciful One compared misuse to the partaking of teruma by a non-priest, through the verbal analogy of the words ''sin'' and ''sin'' (see 18b). What is the halakha with regard to teruma? The verse states: ''And if a man eats of the sacred item through error, then he shall add its fifth part upon it'' (Leviticus 22:14). This excludes one who causes damage to the teruma without partaking of it, e.g., by spilling it on the ground. Such a person is exempt from the payment of the additional one-fifth. With regard to consecrated property as well, in the case of any consecrated edible item, or some other item, when one damages it without deriving benefit from the damaging act, he is exempt with regard to misuse.
Rachi non traduit
אקשיה רחמנא לתרומה. כדאמרינן לעיל יליף חטא חטא מתרומה להכי מה תרומה פרט למזיק שאם שפך אוכלין או משקין של תרומה ולא נהנה מהן שאינו חייב אף גבי הקדש נמי כל מידי דבר אכילה כי מזיק ליה ששפכו ולא נהנה ממנו פטור ממעילה. ואמר לן רבי דהוא הדין נמי אף במידי דלאו בר אכילה הוא כי מזיק ליה פטור דאין חיוב מעילה עד שיהנה אלא משום דכתיב בתרומה כי יאכל דבתרומה ליכא אלא חיוב אכילה אמר נמי גבי הקדש כל דבר אכילה:
Tossefoth non traduit
אקשיה רחמנא לתרומה דכתיב כי יאכל פרט למזיק. פירוש פוגם דלא נהנה דאי לא [היקשא] דתרומה הוה מחייבינן כדקאמר בתחלת הברייתא דקאמר יכול פגם ולא נהנה וכו' משום דילפינן ליה מעבודת כוכבים כדפירשנו לעיל אין להקשות מאי שנא דהקישא דסוטה נקטיה לחיובא והיקש דתרומה לפטור דהא כדאית' והא כדאיתא הקישא דסוטה אתיא לחייב נהנה בלא פגם בדבר שאין בו פגם לולי הקישא דסוטה הוה פטרינן כל נהנה ואילמלא הקישא דתרומה הוה מתחייב פגם בלא נהנה מעבודת כוכבים כדפ''ל וא''ת מדוע לא הזכיר גם פטור דנהנה בלא פגם גבי תרומה דהא נמי מתרומה כדאיתא לעיל יכול נהנה ולא פגם כדפ''ל וי''ל משום דלא פסקינן ליה דהא איכא נהנה בלא פגם דחייב כגון בדבר שאין בו פגם דילפינן ליה מסוטה אלא אי קשיא הא קשיא גבי עבודת כוכבים דנקט הקישא לפטור עד דנקט לפטור היה לו להזכיר לענין חיוב דהא מעבודת כוכבי' נפקא לן חיוב מעילה בהוצאה מרשות הקדש לרשות הדיוט כגון מכירה ומתנה ושאלה גם בלא הנאה דהא לא שמעינן לא מסוטה ולא מתרומה דבתרויהון איכא הנאה וי''ל דהכי נמי קאמר אקשיה לעבודת כוכבים ועד דאיכא שינוי כלומר מעבודת כוכבים דבשינוי רשות מחייב בלא שום הנאה ואגב אורחא אשמועינן דאינו קרוי שינוי בהוצאה מרשות הקדש לחוד עד שיכנס לרשות הדיוט ויזכה בו ההדיוט על ידי בקוע וכדפירשנו לעיל דאשמעינן רבותא אליבא דרב הונא:
אקשיה רחמנא לתרומה. כי יאכל פרט למזיק אף הקדש מידי דבר אכילה כי מזיק ליה פטור תימה משמע דוקא דמידי אכילה הוי מזיק פטור וקשיא דבפ''ק דב''ק (דף ט:) במשנה תנן נכסים שאין בהן מעילה הא יש בהן מעילה דהיינו קדשים או קדשי קדשים פטור וקאי אארבעה אבות נזיקין דרישא דקתני בהו המבעה דהיינו אדם המזיק ואפילו למ''ד מבעה זה השן דלא פליגי בזה ופי' ה''ר ר''י דתנא דנקט דכי יאכל לדעתו לאשמועינן דכי נמי אכיל דרך היזק כגון אכילה גסה פטור ויש להוסיף כגון שמן של תרומה דפטור כדאיתא פרק כיצד מברכין [ברכות דף לה:
ועי' תוס' ב''מ צט: ד''ה פרט וכו']:
כֵּיצַד? נָתְנָה קַטְלָא כּוּ'. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב זְבִיד: וְדַהֲבָא לָאו בַּר אִיפְּגוֹמֵי הוּא? וְהָא דַּהֲבָא דְּכַלְּתֵיהּ דְּנוּן, לְהֵיכָא אֲזַל?
Traduction
§ The mishna teaches: How is one liable for misuse of an item that is not subject to damage? For example, if a woman placed a consecrated gold chain around her neck. Rav Kahana said to Rav Zevid: And is it correct that gold is not subject to damage? But where did the gold of the daughter-in-law of the wealthy man Nun go? When Nun married off his son, he gave the bride many golden items of jewelry, which deteriorated over time. Evidently, gold is also subject to damage.
Rachi non traduit
ודהבא לאו בר איפגומי הוא. דקתני מתני' כיון שנהנה מעל ולא קתני ביה עד שיפגום אלמא דלאו בר פגימה הוא. וא''כ דלא מיפגם:
דהבא דכלתיה דנון להיכא אזל. נון אדם עשיר היה ונתן זהב הרבה ותכשיטין לכלתו וכשנתן לה שקלו ולאחר זמן שקלו ונמצא חסר ממשקלו אלמא זהב נמי עשוי ליפגם:
Tossefoth non traduit
ודהבא לאו בר איפגומי הוא. בתמיה אמתני' דכוס של זהב דקרי ליה דבר שאין בו פגם:
דהבא דכלתיה דנון היכן אזל. מסקנא דקושיא הוא כלומר אי דבר שאין בו פגם הוא דהבא דכלתיה דנון פירוש זהב כלתו של אותו עשיר הנקרא נון היכן אזל ומהדר ליה דלמא האי דהבא היכי דרמיין כלתיך כלומר שמא עשתה מזהבה כמה שעשו כלות שלך דהיו משליכות אותו בחלונות או במקום אחר שאינו נשמר והיה פוגם הרבה. דרמיין משליכות:

אֲמַר לֵיהּ: דִּלְמָא, דַּהֲבָא דְּרָמְיָין כַּלָּתָיךְ הוּא. וְעוֹד: נְהִי דְּלָא אִיכָּא נֶהֱנָה וּפָגַם לְאַלְתַּר, לְעוֹלָם מִי לָא אִיכָּא פְּגִימָה?
Traduction
Rav Zevid said to Rav Kahana: Perhaps the gold of Nun’s daughter-in-law suffered the fate of the gold that your daughters-in-law cast aside. Like your daughters-in-law, Nun’s daughter-in-law treated her gold carelessly, which is why it deteriorated. And furthermore, granted that gold does not have the status of an item that is damaged immediately [le’altar] when someone derives benefit from it, but even so, does gold never sustain damage? Even gold deteriorates slowly and suffers measurable damage over long periods of time.
Rachi non traduit
אמר ליה. רב זביד מהא ליכא למשמע מינה דדלמא ודאי דחסר להיכא דרמיין כלתיך כלומר לפי שלא היו משמרות אותו זהב אלא משליכות אותו בכל מקום שמוצאות אותו כדרך שעושות כלותיך שאינן משמרות תכשיטיהן כראוי בשביל כך חסר אבל זהב המשתמר יפה אינו נחסר:
ועוד. אם ת''ל דמתחסר הוא אפ''ה כיון שנהנה מעל דנהי דלא איכא נהנה ופגם לאלתר שאינו פוגם מיד בשעה שנהנה ממנו לעולם מי לית ביה פגימה דמי קאמינא דלית ביה פגימה לעולם לאלתר קאמינא דלית ביה פגימה אבל לאחר זמן הולך ומתחסר וכיון דלאלתר לית ביה פגימה הלכך כיון שנהנה מעל:
הַנֶּהֱנֶה מִן הַחַטָּאת וְכוּ'. מִכְּדֵי אִי בִּבְהֵמָה תְּמִימָה, הַיְינוּ כּוֹס שֶׁל זָהָב! אָמַר רַב פָּפָּא: בְּבַעֲלַת מוּם עָסְקִינַן.
Traduction
§ The mishna further teaches: One who derives benefit from a sin offering or from other items of the most sacred order, as in the case of one who detaches its wool while the animal is alive, is not liable for misuse unless he causes damage of the value of one peruta. The Gemara asks: Now, if the ruling of the mishna is stated with regard to an unblemished domesticated animal, which is fit for sacrifice, this case is the same as that of a consecrated gold cup, which is not subject to damage. Since the animal remains fit as an offering even after wool has been detached from it, why is it subject to misuse only if it is damaged? Rav Pappa said: We are dealing with a blemished animal. Since it is unfit for sacrifice, it will be sold by the Temple treasury, and therefore the removal of wool reduces its sale price. Consequently, it is subject to misuse only if such use causes it damage.
Rachi non traduit
מכדי. בחטאת בהמה תמימה מיירי מתניתין היינו כוס של זהב דכי היכי דכוס של זהב לא קאי לאיפגומי ומשום הכי לא אזיל ביה בתר פגימה אלא כיון שנהנה בו בפרוטה מעל אף חטאת תמימה דקיימא להקרבה לאו בת פדייה היא כיון שנהנה ממנה למעול בה ואמאי קאמר עד שיפגום מאי פגם מצי למעבד בה דאפילו רכיב עלה עד דאכחשה האי לא הוי שם פגם דלא פגמה למזבח דבהמה בין שמינה בין כחושה חזיא לכפרה ואין בה תורת פגימה:
אמר רב פפא. מתניתין בחטאת בעלת מום עסקינן דקיימא לפדייה וכיון דפגמה שהכחישה ופיחת מדמיה ודבר שיש בו פגם הוא הלכך לא מעל עד שיפגום בשוה פרוטה. וסיפא דקתני כשהיא מתה כיון שנהנה בשוה פרוטה מעל מיירי בין בתמימה בין בבעלת מום דכיון דמתה לאו בת פדיון היא דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים (פסחים דף כט.) הלכך לא תני בה עד שיפגום:
Tossefoth non traduit
מכדי אי בבהמה תמימה היינו כוס של זהב. פירוש כיון שהיו תמימים דבר שאין בו פגם הוא דאפילו כחשה אין נפסד בכך כלום שהרי מקריבים אותה ויוצא בה דלא שייך פגם אלא בדבר העומד לדמיו שאם בא למוכרו דמיו נפחתים אבל בדבר העומד ליקרב ואינו נפסד בכך ליקרב אין זה דבר שיש בו פגם ומשני בבעלת מום דהשתא עומדת לימכר דדמיה פחותים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source